אחד העם - על יהדות וזהות יהודית

בסוף המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים נחשב "אחד־העם", שם העט של אשר צבי גינצברג (1856 – 1927), ל"מלך הפילוסוף" של התנועה הלאומית היהודית. כהוגה דעות, כמסאי וכעורך, הוא מילא תפקיד מכונן בעיצוב פניה של המחשבה הציונית והתרבות העברית המתחדשת; מאמריו ונאומיו היכו גלים, הציתו ויכוחים סוערים והעניקו השראה למנהיגים ולאנשי רוח, ובהם חיים ויצמן, חיים נחמן ביאליק ומרטין בובר.

ואולם,אחרי מותו, דמותו של אחד־העם התפוגגה אט אט אל ערפילי השכחה. מאבי "הציונות הרוחנית" נותרו, כמדומה, רק שמות של רחובות, כרכים מאובקים של ספרים ישנים ואזכורים הולכים ומתמעטים בתוכניות לימודים של מערכת החינוך הממלכתית. הספר אחד־העם: על יהדות וזהות יהודית מאפשר לציבור הקוראים בן־זמננו להתוודע מחדש למשנתו של אדם שהותיר חותם בל יימחה על עולם הרעיונות הציוני. ואולם, מטרתו אינה להזכיר נשכחות, אלא לחזור ולהצביע על הישגו הגדול ביותר של אחד־העם: עיצוב תפיסה דינמית ובת־קיימא של חילוניות יהודית, ששורשיה נטועים במסורת הדורות אך רוחה חופשית, חקרנית ויצירתית. במציאות פוליטית ותרבותית המתאפיינת בקיטוב ובמחנאות, תפיסה כזו עשויה להתוות דרך שרבים תרים אחריה – דרך המתרחקת מן הקצוות מבלי להתפשר על תחושת השייכות לעם ישראל ועל המחויבות העמוקה לקנייניו הרוחניים.

זהו הכרך הראשון בסדרה אלו ואלו של הוצאת לוין, שבה יראו אור אסופות של מאמרים פרי עטם של הוגי דעות בולטים בתולדות הציונות. המסות המכונסות בו נבחרו ונערכו על ידי רגב בן־דוד, שגם הוסיף להן מבואות ופתח דבר מלומד ומאיר עיניים.